מעקה מדרגות תקני

מטרת העל של מעקות היא למנוע נפילה של אדם בין מפלסים אשר ביניהם הפרש גובה. זהו פריט חובה בחדרי מדרגות, במרפסות או בחלונות שהסף שלהם נמוך – פריט שעשוי למנוע אסונות של ממש. במצב הדברים הזה, ברורה החשיבות המכרעת של מעקות, שצריכים כשלעצמם לקיים מספר תנאים בסיסיים.


כדי להבטיח אחידות ועל מנת להביא לייצור מעקות שיכולים לבצע את עבודתם נאמנה, קבע מכון התקנים הישראלי מספר דרישות חובה שצריכים המעקות לקיים. אלה מנוסחות בתקן הישראלי 1142, אליו נתייחס במאמר הנוכחי.

דרישות התקן הישראלי

מעקה מדרגות תקני, בדומה למעקה כמכלול, חייב להיות בעל מספר אלמנטים מובחנים. זה מתחיל עם הגובה שלו, שהרי ברור שמעקה נמוך מדי לא יצטיין במניעת נפילות, ולכן יוכתר כבלתי יעיל. התקן הישראלי מגדיר כי גובה מעקות ככלל צריך לעמוד על 105 ס''מ, אם כי במקרה של מדרגות משופעים נדרש שהגובה יהיה 90 ס''מ בלבד. את הגובה של המעקה מודדים מהמקום שמשמש כמדרך רגל, כלומר – מגובה הרצפה הנמצאת בסמוך לאותו מעקה.

התקן הישראלי מגדיר דרישות חשובות ביחס למרווח המעקה. בכל הנוגע למרווח שקיים בין הרכיבים השונים של המעקה לבין עצמם, כמו גם בין רכיבי המעקה לבניינים, הדרישה היא למרווח שאינו עולה על 10 ס''מ. דרישת חובה אחרת נוגעת למרווחים שבין רכיבי המעקה, שצריכים להיות צרים מכדי לאפשר מעבר של אדם או של חיית מחמד דרכם. מבחינה מעשית, הדרישה בתקן הישראלי היא למרווח שלא יאפשר מעבר של כדור בקוטר 10 ס"מ. כדי למנוע טיפוס על המעקה, אסור לו לכלול רכיבים אופקיים שיאפשרו את אותו טיפוס.


על מה חשוב לשים לב?

יש להדגיש כי התקן הישראלי הוא תקן מחייב, כך שמעקה שאינו עומד בתקנים שהוגדרו כאן הוא בבחינת ליקוי בנייה, על כל ההשלכות של כך. חשוב לשים לב שחלק מהליקויים במעקה מגלמים בתוכם ירידת ערך של הנכס עצמו, בעוד הרוב אינם עושים כן. ועדיין, על רקע הסכנות הגדולות של מעקה שאינו תקני, חשוב לבדוק היטב למי נותנים את מושכות ההתקנה שלו, לסקור את מפרט המעקה ורצוי גם לברר מהן תקופות הבדק והאחריות על המעקה.